חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מסארוה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
27103-06-12
12.4.2013
בפני :
נועם רף

- נגד -
:
אמנה מסארוה
:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
2. טל יוסף שביט

פסק-דין

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 17/1/12 בכביש 444.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, רכב הנתבע פגע ברכב התובעת וגרם לו נזקים. הנתבעת 2 שילמה לתובעת סך של 6,402 ₪ בגין התאונה.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבע נסע לאחר רכבה של התובעת. הנתבע הבחין שהתובעת עצרה בפתאומיות עקב פגיעתה ברכב שלפניה, אך לא הספיק לעצור את רכבו ופגע ברכבה של התובעת וזאת אך לאחר שהתובעת כבר פגעה ברכב שלפניה.

4.הנתבעת שילמה לתובעת סך של 6,402 ₪ בגין מוקד נזק אחורי.

5.ביום 11/4/13 התנהל דיון בתיק. מטעם התובעת העידו התובעת עצמה, בנה ומר ג'בערה עלי (אחיין של התובעת). מטעם הנתבעת העיד הנהג בעצמו.

6.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

א.לא מצאתי כל סתירה בין עדותה של התובעת לעדותם של בנה ואחיינה שהיו עמה ברכב. שלושתם העידו שהתובעת היא זו שנהגה ברכב וכן שנעצרה כחצי מטר מאחורי הרכב שהיה לפניה וכן שמספר שניות לאחר מכן פגע רכבו של הנתבע ברכבה של התובעת מאחור.

ב.הנתבע אינו מכחיש שפגע ברכבה של התובעת מאחור. במסגרת עדותו הראשית העיד כדלהלן:

"למיטב זכרוני ואני לא משוכנע ואני חושב שהתובעת פגעה ברכב לפניי והיא עצרה בפתאומיות ואני לא שמרתי מרחק" (ר' עמ' 5 ש' 9-10 לפרוטוקול).

עדותו של הנתבע לכך שהתובעת פגעה קודם לכן ברכב שלפניה ורק אח"כ פגע הוא ברכבה, כנטען בכתב ההגנה, לא הייתה חד משמעית וספק היה בדבריו באם התובעת פגעה קודם לכן ברכב שלפניה אם לאו.

אך לאחר שביהמ"ש הציע הצעת פשרה לצדדים, נעשתה הפסקה בדיון והצדדים יצאו מחוץ לאולם, ביקש הנתבע להבהיר את דבריו המפורטים לעיל בסוף הדיון, בדברים הבאים:

"כשאני אומר שאני לא משוכנע הכוונה ב 95% אחוז. ובגלל ה 5% אני לא יכול להגיד במאה אחוז. אני יודע מה היה. היא נכנסה במישהו לפניי ואז אני נתקעתי בה" (ר' עמ' 6 ש' 7-8 לפרוטוקול).

הנני רואה בדבריו אלו של התובע בסוף הדיון, לאחר שביהמ"ש נתן הצעה לצדדים לסיום התיק בפשרה, היתה הפסקה בדיון בה יצאו הצדדים מחוץ לאולם בית המשפט, כניסיון לבצע מקצה שיפורים לדבריו קודם לכן במהלך עדותו הראשית.

ג.איני מתעלם מכך שהנתבע טוען לזאת שבנה של התובעת הוא זה אשר נהג ברכב ולא התובעת עצמה. בכל הנוגע לנסיבותיה של התאונה, איני סבור שלשאלה זו משמעות כלשהי לסוגיית האחריות ועל כן איני רואה צורך לדון בה. יחד עם זאת, יש לציין כי התובעת והעדים מטעמה כולם חזרו על אותה הגירסה לפיה התובעת היא זו שנהגה ברכב וטענתו של הנתבע לכך שלא היא זו אשר נהגה ברכב לא הוכחה על ידו. זאת ועוד, התובע העיד כי היה אחרי לילה בחדר ניתוח בלי שינה, ירד גשם, וכן יכול והיה קצת מזועזע מהתאונה עצמה כך שלא הבחין במדויק, למרות שטוען ההיפך, מי נהג ברכבה של התובעת.

ד.לא התרשמתי שיש בכך שלא נמצאה סתירה בעדותה של התובעת והעדים מטעמה לנסיבותיה של התאונה בכדי להוות מקרה של תיאום גרסאות כנטען על ידי נציג הנתבעת. איני מקבל טענת הנתבעים לכך שמקום בו אין סתירה בין העדויות, מחייב הדבר להוות תיאום גרסאות.

ה.איני מקבל גם טענת הנתבעים לכך שהתובעת היא זו אשר הייתה צריכה לזמן לעדות את נהגת הרכב הראשון (יש לציין שלא ברור אם מדובר בנהג או נהגת). התובעת העידה שאינה יודעת פרטי אותה הנהגת ואילו הנתבעת 1 הגישה בקשה לזימון הנהג ברכב הראשון שלא התייצב לדיון. בתחילת הדיון הפנה ביהמ"ש את תשומת ליבו של נציג הנתבעת לכך שנהג הרכב הראשון לא התייצב לדיון ונציג הנתבעת ביקש להמשיך בדיון ואך בסופו ולאחר שנשמעו טענות ועדויות כל הצדדים ובימ"ש נתן הצעה לסיום התיק בפשרה, ביקש ליתן צו הבאה כנגד העד. הנני רואה בהתנהלותו זו של נציג הנתבעת כהתנהלות בחוסר תום לב, כאשר אך לאחר שנשמעו עדויות כל הצדדים וביהמ"ש נתן הצעה לסיום התיק בפשרה, מבקש נציג הנתבעת לבצע מקצה שיפורים ולחזור בו מבקשתו להמשיך הדיון למרות העדרו של נהג הרכב הראשון.

ו.טענתו של נציג הנתבעת לכך שיכל להביא עוד אנשים מטעמו אינה ברורה לי. ככל שיכול היה להביא עדים מטעמו, היה עליו לעשות כן. ככל שנמנע מלזמן עד, אזי הלכה היא שהימנעות מהבאת עד אך עומדת לרעת הצד שנמנע מלהביאו.

ז.לאור המפורט לעיל הנני מקבל את גרסתה של התובעת לעצם קרות התאונה וכן הנני מקבל את מלוא תביעתה בגין נזקיה. איני מקבל טענת הנתבעת בכל הנוגע לסוגיית ירידת הערך שנטענה בכתב ההגנה. חוו"ד מטעם התובעת מציינת במפורש ומתייחסת לשווי הרכב בפועל ובהתאם מחשבת את רכיב ירידת הערך. זאת ועוד, הנתבעת לא טרחה להציג חוו"ד שמאי מטעמה הסותרת את האמור בחוו"ד מטעם התובעת.

7.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתה של התובעת ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 9,203 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>